צילום בתי מלון ודירות נופש

היום נדבר על צילום בתי מלון. אבל רוב הדיון רלוונטי גם לצילום אדריכלות, צימרים, וילות וצילום פנים. ונענה על מגוון שאלות בנושא. בואו נתחיל מהשאלה המתבקשת.

תוכן עניינים

האם כדאי לשכור צלם מקצועי?

אולי נראה מוזר שאני בתור צלם מקצועי מעלה את הנקודה, אבל אני מעלה אותה בגלל שהרבה בעלי בתי מלון וצימרים חושבים שלא כדאי לשלם בכדי לקבל צילומים מקצועיים. ובכן זה תלוי. במה? בקהל היעד שלכם. אם מדובר בית הארחה העולה 100 ש"ח ללילה אז הלקוחות לא יצפו לצילומי פנים מקצועיים. ואם לעומת זאת מדובר בבית מלון חמישה כוכבים, אז הלקוחות יתאכזבו אם יראו צילומים לא מקצועיים.

שמעתי לא פעם את המשפט: "את הישראלים מעניין רק המחיר". ובכן זה נכון חלקית. מחיר הוא גורם חשוב אך לא היחיד. אם הוא היה יחיד אז כולם היו בוחרים את האלטרנטיבה הזולה ביותר.

מעבר לכך, צילום תופס יותר ויותר תאוצה בשנים האחרונות. ואנשים מתחילים לשים לב לצילומים. נקודה נוספת למחשבה קשורה לאורחים מחו"ל. מהיכרותי עם צלמים מאירופה ידוע לי שצילומי בתי מלון זהו אחד הדברים שבעלי המלון משקיעים בו. אז לפי דעתכם, על פי איזה קריטריונים אורחים מחו"ל מחליטים איזה בית מלון לבחור?
האם צילומים גרועים אומרים לי משהו בתור לקוח? ובכן, זה אומר לי שהחליטו לחסוך על צלם. השאלה היא על מה עוד חוסכים? על אוכל? על נייר טואלט?

סגנונות שונים של צילום בתי מלון

אתחיל ואומר שיש קורלציה בין איכות הצילומים למחיר. בואו נמנה את הסגנונות בסדר עולה:

  • צילום עם פלאפון – קל לזהות כשבעל הצימר צילם את החדר עם הפלאפון. אולי הוא חושב שהתוצאה איכותית, אבל אם אנשים מזהים בקלות שהצילום נעשה עם פלאפון, אז התשובה היא שזה לא (איכותי).
    בואו נתחיל בשאלה עקרונית: האם ניתן לצלם בתי מלון עם פלאפון. ניתן, אך התוצאות לא יהיו משהו. למה? ישנם מספר סיבות, כגון: עדשה קבועה בטלפון (לא תמיד מספיק רחבה/צרה), אין מספיק אור ברוב החדרים, איכות התמונה בתנאי תאורה קשים הרבה יותר גרועה ממצלמות מקצועיות. כל אלה ואחרים מראים שניתן לצלם עם פלאפון, אך עוד אף פעם לא ראיתי עבודה מקצועית שבוצעה בעזרת טלפון חכם.
  • צלם מזדמן – צלם זה עובד בלי שום ציוד מעבר למצלמה (ללא חצובה וללא תאורה). הייתי ממליץ לוותר עליו.
  • "צלם רץ" – צלם זה שם פלאש על המצלמה ורץ בין חדרים. הוא לא מבזבז יותר ממספר דקות על כל חדר. בצורה כזאת הוא מסיים את העבודה מהר, מה שהופך את העבודה לזולה יותר אך האיכות בינונית.
    אחד הבעיות הצילום זה הוא הפלאש עצמו. מכיוון שאין מספיק אור בפנים אז מוסיפים תאורה, אבל פלאש אחד על המצלמה לא מספק תאורה טובה לחדר גדול.
    צורה זו יותר נפוצה לצילום דירות בהם רוצים לקבל תוצאה סבירה ובזול. ופחות מתאימה לבתי מלון.
  • "צלם איטי" – סוג זה של צלמים עובד לאט. המצלמה נמצאת על חצובה מה שמאט את הקצב. אך יש יתרונות לקצב איטי. הצלם יספיק לשים לב לכל הפרטים בחדר ובמידת הצורך גם יתקן אותם. למשל אם בחדר עומד תפריט או דף עם מידע על המלון, הלוגו של המלון צריך להיות מופנה למצלמה.
    בצורת עבודה זו, חדר אחד יכול לקחת חצי שעה ואף יותר. לא רק בגלל החצובה והפרטים אלה מכיוון שעושים מספר חשיפות (כל סצנה מצלמים מספר פעמים בין אם ל-HDR או אם פלאש הנותן תאורת דגש לחלקים שונים בחדר).
    כך משיגים את התוצאות הטובות ביותר, אך צורת עבודה זו מצריכה הרבה השקעה. לא רק בזמן הצילום, אלה גם בריטוש המתבצע אחרי זה.

איך מזהים צלם בתי מלון מקצועי?

  • יעדיף לעבוד בזמן השקיעה (אם יש נוף לחדרים) – בזמן השקיעה והזריחה השמש נמצאת בזווית נמוכה ולכן יש את התאורה הטובה ביותר. זה נכון לא רק כשמצלמים בחוץ, אלא גם כאשר מצלמים בתוך הבית מלון (אלה אם אין חלונות). אפשר לקבל תוצאות טובות גם בשעות אחרות של היום, אך הם תמיד יהיו טובות יותר בזמן שקיעה.
  • קווים ישרים – צילום בתי מלון לרוב מתבצע עם עדשה רחבה, וזאת לא רק כדי לתפוס את כל המרחב אלה גם כדי לגרום לחדר להיראות גדול יותר. אך לעדשות רחבות יש בעיה, הם מעוותות את התמונה (במיוחד אם לא משתמשים בהם נכון). לכן, בהרבה תמונות ניתן לראות משטחים לא ישרים (שבמציאות הם כן ישרים) או קירות שמתקרבים זה לזה ככל שעולים למעלה (ממקבילים הופכים למשולש קטוע). לכן, ברגע שאותם קווים ישרים שמתחילים לרקוד, יש בעיה.
  • בפנים ובחוץ – היכולת של המצלמות המתקדמות ביותר היום, לא מתקרבות ליכולות של העיניים שלנו. כאשר אנו עומדים בתוך חדר, אנו רואים את הפנים וגם את החוץ. הטווח הדינמי של המצלמות קטן יותר. אם תצלמו תראו רק את הפנים או רק את הרחוב.
    לכן, אצל צלמים מתחילים תראו את החדר אבל כל מה שמעבר לחלון יהיה לבן לגמרי. אבל, זה לא סימן הכרחי. יש מקרה יוצאי דופן כאשר צלמים מקצועיים מעדיפים שלא יראו כלום מבעד לחלון. וזה כאשר הנוף מהחדר גורע.
  • ביקורת גבולות – התמונה מסודרת כך שאין משהו בקצה הצילום. השתמשתי במילה מסודרת מכיוון שיש צלמים שמזיזים את הרהיטים לקבלת קומפוזיציה טובה יותר.
    אם בפינה בולט כיסא או שולחן שלא תורם לצילום, אז הוא רק גורע.
    בסעיף זה אני גם אתייחס ליעוד סופי של התמונות. כך למשל נתקלתי במקרים בהם הצלם עשה עבודה טובה אבל אחר כך התמונות הועברו למעצב האתר. המעצב השתמש בתבנית אתר עם מקום לצילומים פנורמיים. ולכן היו צריכים לבצע חיתוך לכל התמונות. מה שהפך אותם לפחות טובות (פתאום התחילו לבלוט רהיטים בתחתית התמונה). כך שאם אתם לא תשמרו על יחס גובה/רוחב המקורי, תיידעו את הצלם.
  • ריטוש – כדי לקבל את המקסימום חייבים לבצע ריטוש. בררו אם הצלם עושה עיבודים על התמונות או מספק אותם ישר מהמצלמה. בכל אופן, אם מדובר ב-"צלם איטי" (כפי שהגדרתי מלעיל) הוא חייב לבצע ריטוש כדי למזג חשיפות שונות.

צילום בית מלון ככלי שיווקי

בסופו של דבר צריך לזכור שצילום בתי מלון הוא חלק מתהליך שיווקי והמטרה היא לא התמונות אלה הבאת לקוחות. צילום חדרים הוא משהו שכל מי שנכנס לאתר שלכם יבדוק. אבל אפשר לעשות גם מעבר. למשל: צילומי אווירה, צילומי פרטים כדי שיהיה לכם תמונות לחומר שיווקי (למשל תמונת רקע לתפריט או לברכה).

אפשר גם ללכת רחוק יותר, כדי להביא מלכתחילה אנשים לאתר. לא מזמן ראיתי שאחד מבתי המלון הגדולים בתל אביב עשה סרטון מסוג time-lapse המראה את הנוף הנשקף מהחדר. אם יש לכם נוף יפה, למה לא להראות אותו? אפשר לעשות סדרת תמונות או וידאו בשם "להתעורר לצד נוף זה". רוצים ללכת יותר רחוק, בבקשה, מה לגבי Cinemagraphs?

אני מקווה שבפוסט צילום בתי מלון עניתי על חלק מהשאלות שלכם. אם יש לכם שאלות נוספות, אתם מוזמנים ליצור קשר.

בהצלחה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *